יום חמישי, 23 בפברואר 2017

ורוניקה אירייב- על הברזלים\שיטי סיטי

2. קישור לשיר - https://shittyct.bandcamp.com/track/-
על הברזלים - שיטי סיטי

שם המגישה: ורוניקה אירייב  ת.ז. : 323463059

שם המנחה: ענבל מצה  2016 מקיף ג' באר שבע

המערכת קורסת זלזול במדינה 
איך הפכנו לכזאת שכונה 
מתרסקת גוססת על מי האחריות 
אנחנו כמו בובה על הברזלים.. 

איך כולנו על הברזלים איך כולנו כאן 
איך אנחנו מעולים בלהרוג תזמן 
איך אנחנו אוהבים דברים בקלות לקמבן 
איזה כיף שאנחנו לא במשטר דיקטטורי מ*דיין 
כאן אנחנו יכולים להרגיש ביטחון 
כאן יש חוק וכאן יש צדק אבל זה לא תמיד נכון 
מבחוץ נראה פחות או יותר נקי 
כי השחיתות היא בפנים כבר בא לי להקיא 


איך כל העולם הפך להיות תאגיד 
איך אנחנו מושפעים ממה שאמריקה תגיד 
איך אנחנו חיים כל אחד בתוך הבועה של עצמו 
אולי יש מודעות אבל אין זמן להתעסק במה שעתיד לבוא 
למה אנחנו לומדים תמיד רק אחרי טעויות 
איך השתעבדנו עוד פעם, לפרעה בדמות של שטרות 
זורקים לנו לפעמים איזה עצם בשביל מהפכות לתסכל 
וממשיכים להוליך אותנו ישר לעזאזל 

כי הם לא רואים, הם מסנוורים מהפרצופים של יצחק בן צבי, עגנון, ובנג'מין פ*קינג פרנקלין על השטר הזה 

המערכת גוססת זלזול במדינה 
איך אנחנו בכזאת שכונה 
מתרסקת קורסת על מי האחריות 
אנחנו כמו בובה על 
הברזלים.. 

איך כולנו על הברזלים איך כולנו כאן 
איך מנסים לטמטם אותנו עוד מהחינוך של הגן 
איך הטלוויזיה והעיתונים זאת תעמולה 
לזעזע את הציבור בשביל ליצור בהלה 
כל אחד מנסה לעשות כסף על הגב של האחר 
כשעניים לא יוצאים מחובות עשירים מתעשרים יותר 
אבל מה אני יכול לעשות בתור האזרח הקטן 
החיים שלי מונחים בידיים של פוליטיקאי שקרן 

הוא שקרן, הוא רמאי, הוא גנב, הוא הכסף שלך 
הוא לקח, לעצמו, כשאתה, עם הראש באדמה 
ואני, עוד קורבן, מאולץ, שצריך לאכול 
והכל, נהרס, ונחרב, העידן הזה הולך להסתיים 
והידיים כבולות 
על הברזלים, הידיים כבולות



3. זכויות העולות מתוך השיר

מהשיר הזה ניתן לראות שהלהקה שיטי סיטי שביניהם יאן לובין וואדים מכונה, מממשת את הזכות שלהם שהיא הזכות למתוח ביקורת על השלטון. שהיא הזכות לבטא את מחאתו על התנהלות השלטון ופעולותיו. יחד עם זאת, עולה המושג דיקטטורה."איזה כיף שאנחנו לא במשטר דיקטטורי"
הלהקה כותבת במילים שלה שהם מרגישים כמו "בובה על ברזלים" בידי הממשלה  - הכסף שולט בכולם וב"בובות" וזאת ניתן להבין מהמילים "
הם מסנוורים מהפרצופים של יצחק בן צבי, עגנון, ובנג'מין פ*קינג פרנקלין" - שזהו רמז לשטרות ישראלים ודולרים אמריקאים.
השיר הוא שיר מחאה נגד השחיתות של הממשלה ושל העיתונות והתקשורת.
יש כאן ביקורת כלפי הסטריאוטיפ הישראלי- " איך אנחנו אוהבים דברים בקלות לקמבן".
מהמילים "כשעניים לא יוצאים מחובות עשירים מתעשרים יותר" - אפשר לראות ביקורת על המס ורמיזה לקפיטליזם שהוא גישה כלכלית חופשית בה הממשלה פחות מתערבת בכספים,
ולכן לדעת רוב קשה לעניים לצאת מחובות בכוחות עצמם, ועשירים מתעשרים יותר.
הלהקה ממשיכה בזכותם למתוח ביקורת ומשווים את עצמם לאזרח קטן,
"בובה" של פוליטיקאי שקרן - שחיתות.

הוא שקרן, הוא רמאי, הוא גנב, הוא הכסף שלך 
הוא לקח, לעצמו, כשאתה, עם הראש באדמה
כאן יש מתיחת ביקורת על שחיתות וגניבת כספים - המשכורות הגבוהות והבזבזנות של הפוליטיקאים.
שוב יש רמיזה לפסקה הקודמת, "ראש באדמה" לתקשורת- "איך הטלוויזיה והעיתונים זאת תעמולה".
יש כאן ביקורת על התנהלות המדינה שלדעתם מקשיבה לאמריקה ולא מחליטה בעצמה - "
איך כל העולם הפך להיות תאגיד, איך אנחנו מושפעים ממה שאמריקה תגיד "
יש כאן ביקורת על המצב החברתי-כלכלי במדינה

לסיכום, יש כאן התייחסות כלפי הזכות לביקורת התנהלות הממשלה והשלטון, ביקורת כנגד המערכת הכלכלית והחברתית הקפיטליסטית - כל אחד חושב על עצמו, מס ושחיתות.

4. עמדתי כלפי השיר
אני מסכימה עם השיר. לדעתי אפשר לקשר את השיר להמון אירועים ומצבים אקטואליים ממשיים ואמיתיים. ניתן להרגיש את המס הכבד והרצון הכבד לכסף של האנשים.
דעתי יחד איתם היא נגד הקפיטליזם וניתן להבין בשיר ובהסבר שנתתי מקודם את דעתנו בנושא.
עם הכרותי יחד עם ואדים ויאן, יוצרי השיר, נחשפתי לדעותיהם בתור אנרכיסטים בחברה, אנשים שיוצרים ביקורת וחושפים את דעתם לציבור הרחב וממשים את זכותם למתוח ביקורת.
אני מסכימה איתם שזוהי זכותי למתוח ביקורת על השלטון, וניתן לעשות זאת באמצעות אומנות בצורת שירים ומוזיקה.
אני מסכימה עם הלהקה והמטאפורה שלהם ל"בובה על ברזלים" - הברזלים מיצגים את הקושי להשתחרר,
במקום המשפט הנודע "בובה על חוטים".
קשה במדינה שלנו להשתחרר מחובות ואני רואה זאת דרך עיניי.
כשמתחוללת מהפכה כלשהי הממשלה משתיקה ומסיימת אותה דרך התקשורת - כמו שמתואר בשיר.
את זה אפשר לחזק דרך הצגת תפקידו של ראש הממשלה נתניהו כשר התקשורת.
לסיכום, אני מסכימה לחלוטין עם הדעות בשיר ועם הדעות של ואדים ויאן.

5. אירוע אקטואלי "נתניהו מצא דרך לשלוט בתאגיד השידור הציבורי"
http://www.themarker.com/advertising/1.3871316
בכתבה זאת ניתן לראות את שליטת הממשלה בתקשורת כפי שהוצג בשיר.
ראש הממשלה ושר האוצר מתכננים לשלוט בגוף השידור הציבורי  ולהכפיף אותו לגוף שימונה על ידי הדרג הפוליטי שיפקח גם על הרשות השנייה, הכבלים והלווין.
המשמעות- ביטול עצמאות התאגיד והכפפתו למועצה ציבורית שתמונה ישירות על ידי הדרג הפוליטי.
כאן ניתן לראות את רצון הממשלה לשלוט בכל התקשורת, ולהשתלט גם על השידור הציבורי שנפתח בכוונה הפוכה שהיא ברשות הציבור הרחב והמגוון - לא הממשלה.
רצון זה של הממשלה יכול לשלוט ולתמרן בכל מה שישודר, למנוע ביקורת כנגדה ולאט לאט להתקרב לעקרונות שלטון דיקטטורי בחלקו.


7. משהו שלמדתי

למדתי מהעבודה עוד נקודות מבט על המצב החברתי והכלכלי במדינה. נקודות מבט כנגד הקפיטליזם, ועל עוד דרכים לבקר את התנהלות הממשלה.
למדתי גם איך לפעול עם בלוג בגוגל, משהו שלא ידעתי לעשות קודם.
למדתי איך ניתן לנתח שיר ביחד עם מושגים מהאזרחות - הזכות לבקר את השלטון לדוגמא
שבעצם השיר הוא אמצעי לכך.
האירוע האקטואלי שבחרתי ממחיש את הזכות זאת. ובנוסף מבצע את הזכות בעצמו. - הממשלה מתכננת לשלוט בתאגיד הציבורי החדש ולכן יש למחות על כך, אנשים מוחים ומבקרים זאת.


עילי בוטנר ורן דנקר - שווים

מילים לשיר:

מילים ולחן: עילי בוטנר

קישור לשיר:עילי בוטנר ורן דנקר -שווים

אתה לבן אני שחור, 
אני חשוך אתה באור 
שמחמם כמו אמא, 
ושדואג לך. 
תמונת הדיסק של השיר
אתה קטן אני גדול 
אני רוצה אתה יכול 
לרקוד, לצעוד קדימה. 
להיות שלם בין אנשים. 

ואולי יבוא יום ונהפוך שווים 
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים 
ונזרום ביחד עד אין סוף 
שנייה לפני שקו החוף מגיע 
שנייה לפני שקו החוף מגיע 

אני בוכה אתה צועק 
אני טועה אתה צודק 
זאת הצגה שלנו, 
ואין קהל ואין במה. 
אולי נשב ננוח, 
אתה, אתה. 
אני, אני. 
וגם תחלוף הרוח, 
ויעברו כל השנים. 

ואולי יבוא יום ונהפוך שווים 
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים 
ונזרום ביחד עד אין סוף 
שנייה לפני שקו החוף מגיע 
שנייה לפני שקו החוף מגיע 

ניתוח לשיר בדגש אזרחי :

3.הזכויות ומושגים באזרחות הקיימים בשיר הם:
פלורליזם,אי הסכמיות, סובלנות, הזכות לשיוויון.
פלורליזם- הכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות והכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהם ולפעול להשגת האינטרסים שלהן.
הסכמיות-הסכמה בין רוב האזרחים והקבוצות החברתיות במדינה על מכנה משותף (הגדרת המשטר במדינה, הגדרת אופי המדינה) ועל כללי משחק דמוקרטים כדי שיוכלו לחיות יחד למרות חילוקי הדעות ביניהן.
סובלנות-צורת התנהגות המכבדת כל אדם, סובלת את דעותיו גם כאשר הן מעוררות כעס ואי הסכמה. הסובלנות מבוססת על הכרה בכבוד האדם.
הזכות לשיוויון- משמעותה היא שוויוניות החוק ושוויון באכיפתו, ללא הבדל: גזע,מין,שפה,לאום,דת, השקפה פוליטית ואידיולוגיה.
כבר על המשפט הראשון של השיר מושג הפלורליזם בא לידי ביטוי- "אתה לבן אני שחור". השורה אומרת כי קיימים שני סוגי אנשים, "לבנים" ו"שחורים". זאת אומרת שקיימות קבוצות שונות במדינה ולכל קבוצה יש דעות שונות משלה. כאשר דבר זה מתקיים במדינה אז הפלורליזם קיים.
בשיר קיימת אי הסכמיות אפשר לראות את זה בשורה "אני רוצה אתה יכול". הכותב טוען כי הוא רוצה להשיג משהו ואינו יכול כי כנראה הוא לא נכנס תחת המכנה המשותף שצריך על מנת להשיג את זה ולעומת זאת הבחור השני מהקבוצה השנייה כן יכול להשיג את זה כי הוא נכנס תחת ההגדרה לקבלת הדבר. כנראה הכותב מתכוון לדברים נוספים שיש הבדלים בין האנשים בקבוצות השונות והאי הסכמיות במדינה קיימת בהרבה מקרים.
כל השיר מדבר על הבדלים בין קבוצות של אנשים כמו לדוגמא "אתה קטן אני גדול", שורה זו אומרת כי יש קבוצה כנראה שהיא קטנה יותר בחברה ומקבלת פחות יחס או התנהגות לא זהה כמו הקבוצה הגדולה שנזכרת בשיר. דבר זה מבטא את הסובלנות הלא קיימת במדינה. כאשר קיימת ההבדלה של קבוצה גדולה וקטנה כנראה שקיים חוסר שיוויון והדעות של הקבוצה הקטנה יותר נפגעות או להפך מתחשבים יותר מידי בקבוצה הקטנה בחברה וכתוצאה מזה נפגעת הקבוצה הגדולה.
בפזמון של השיר כתוב "ואולי יבוא יום ונהפוך שווים", מדובר על הזכות לשיוויון, או להפך, החוסר שיוויון כי בעצם נאמר כי אולי יום יבוא ויהיה השיוויון במדינה ואז האנשים בקבוצות השונות יהיו תמיכה ועזרה אחד לשני ללא שום הבדל -"אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים".


4.אני מסכימה עם עמדת הכותב וחושבת כי שיר זה הוא שיר עוצמתי ומבטא את הדעות של רוב האנשים במדינה שדורשים שיהיה כבוד וקבלת הדעות של הקבוצות השונות. בתקופה העכשוויות אנשים חווים לא מעט גזענות לכל מיני קבוצות בחברה. אני מאמינה כי אף אחד לא נהנה להיות מובדל מן החברה ואין לעשות לאחר את מה שאתה לא רוצה שיעשו לכן לפי דעתי השיר הזה צריך להיות מוכר לכולם. כל אחד צריך להתחבר לשיר הזה במקום מסויים ולהפנים את האפשרות שאפשר לקבל דעות וקבוצות שונות בחברה וזה רק  יעזור לקדם את כולם. בעצם לאמץ את הפלורליזם בצורה טובה יותר.



5. קישור לכתבה:הכתבה למקרה.
אירוע אקוטואלי של גזענות בארץ התרחש בשנים האחרונות: תושב אשדוד בן 26 קרא לשוטר מהאזור "שוטר ערבי" ועוד קללות בעת מילוי תפקידו. לאחר שהצילום של המקרה שפורסם, השוטר ספג יחס פוגעני וגזעני מצד שכניו שטענו כי הוא "בוגד",השוטר החליט לתבוע את אותו אזרח ויפוצה בסכום של 20 אלף שקלים, המשטרה מסרה כי היא תמשיך לגבות את שוטריה ותאבק בגזענות.


7.הדבר החדש שלמדתי בעבודה זו הוא להעריך יותר את ערך הסובלנות ולהתנהג בהתאם ולקבל ולעזור לאנשים שקצת שונים ממני אם זה במראה או במחשבות, זה יוביל רק לדברים טובים ולאט לאט התרבות בארץ תוכל להיות הרבה יותר טובה ובעולם יוכלו לקחת דוגמא מאיתנו.
בנוסף לראשונה התעסקתי עם כתיבת בלוג, צורת עבודה נוחה מאוד ושמחתי להכיר את זה בתור כלי אפשרי לשימוש בעתיד אם ארצה.

יום רביעי, 22 בפברואר 2017

בלוג באזרחות- רפאל בנימינוב
לחם, חופש, צדק חברתי/ ראמי עאצם
عيش … حرية … عدالة اجتماعية/ رامي عصام


השיר אותו בחרתי הוא שיר מצרי- "לחם חופש עבודה" ("אעיש חורייה עאדאלה איג'טמעייה") שנכתב על ידי הזמר ראמי עאצם. כחלק ממהפכות האביב הערבי, בשנת 2011 הפילו את משטרו של הרודן מובארק בעקבות עוני רב, שחיתות שלטונית ופגיעה בחופש הביטוי ובעקרונות דמוקרטיים בסיסיים אחרים. בבחירות שנערכו שנה לאחר מכן נבחר הנשיא מורסי, חבר בארגון הטרור- האחים המוסלמים. שלטונו של מורסי לא היה שונה מזה של מובארק ואף גרוע יותר. מורסי נטל לעצמו סמכויות משפטיות רחבות ופעל לשינוי משמעותי של החוקה. כמו כן, המצב הכלכלי המשיך להידרדר. כל זה הביא את העם המצרי לצאת שוב פעם לרחובות ולהפיל את הנשיא, סך הכל שנה אחת אחרי שנבחר. על מהפכה זו חתום הצבא המצרי בראשות עבד אל פתח א סיסי, שבשנת 2014 נבחר לנשיא החדש של מצרים. כיום א-סיסי הוא הנשיא המצרי שנבחר כביכול בבחירות דמוקרטיות אך למרות כל המהפכות העם המצרי עדיין סובל משחיתויות, פגיעה בסיסית בעקרונות דמוקרטיות ובעיקר עוני וכלכלה כושלת. השיר של ראמי עאצם נחשב עוד בתחילת המהפכות לשיר המחאה הראשי שמבטא את עקרונותיה ורעיונותיה. זהו השיר:


عيش بالمصري يعني حياة
عاشها المصري حضارة سنين
والنيل لو يعطش مجراه يرويه عرق المصريين
عيش بالمصري يعني حياة
عاشها المصري حضارة سنين
والنيل لو يعطش مجراه بكره يفيض ويوفي الدين

عيش … حرية … عدالة اجتماعية

لقمة عيش الناس الامرا الفلاح والعامل يابا
لقمة عيش مش لقمة سخرة تيجي بعديها اي حكومة
لقمة عيش الناس الامرا الفلاح والعامل يابا
لقمة عيش مش لقمة سخرة حناخدها لو مش بالذوق

عيش … حرية … عدالة اجتماعية

لما تقول كلمة حرية لازم ترفع ايدك فوق
الحرية لقمة هنية تيجي بعديها اي حكومة
لما تقول كلمة حرية لازم ترفع ايدك فوق
الحرية لقمة هنية حناخدها لو مش بالذوق
حناخدها لو مش بالذوق
حناخدها لو مش بالذوق

عيش … حرية … عدالة اجتماعية

לחם במצרית זה חיים
המצרי חי את תרבותו שנים
ואם הנילוס יהיה צמא תרווה אותו זיעת המצרים
לחם במצרית זה חיים
המצרי חי את תרבותו שנים
ואם הנילוס יהיה יבש, מחר הוא יציף ויחזיר כפליים

לחם, חופש, צדק חברתי

פת לחם של הנסיכים, הפלאחים והפועלים
פת לחם איננה בדיחה, אלא זכות שמגיעה לנו
פת לחם של הנסיכים, הפלאחים והפועלים
פת לחם איננה בדיחה, ואנחנו ניקח אותה, אפילו בכוח

לחם, חופש, צדק חברתי

כאשר אתה אומר "חופש" עליך להרים ידך למעלה
החופש הוא מזון ערֵב שמגיע לנו על פי חוק
כאשר אתה אומר "חופש" עליך להרים ידך למעלה
החופש הוא מזון ערֵב, וניקח אותו, אפילו בכוח
ניקח אותו אפילו בכוח

לחם, חופש, צדק חברתי

1. ציין: חופש העיסוק-הזכות לפרנסה
הצג: חופש העיסוק היא הזכות הבסיסית של אדם לעסוק בכל עיסוק או מקצוע בו יחפץ. חופש העיסוק משליך על תחומים רבים מקיום פיסי ופרנסה בסיסית דרך מעמד חברתי ועד אפשרות להגשמת שאיפות כלכליות, משפחתיות וחברתיות.
הסבר: המוטיב העיקרי של השיר שחוזר גם בפזמון: "לחם, חופש, צדק חברתי". הוא הלחם (عيش). הלחם הוא מטאפורה לפרנסה. הלחם מתבטא כמצרך הבסיסי ביותר שלו זקוק כל אדם על מנת לחיות בכבוד. אדם שאין באפשרותו לקנות אפילו לחם, איננו מסוגל לפרנס את משפחתו וככל הנראה מדרדר למצב כזה בעקבות כלכלה לא תקינה. המחאה בשיר היא בעצם על ההתנהלות במדינה המצרית שמובילה לחוסר צדק חברתי ולהגבלה של חופש העיסוק בדמות כלכלה כושלת. השחיתות וההתנהלות הכלכלית הלא תקינה של מנהיגי מצרים הם אלה שהוציאו את האנשים לרחוב להפוך את השלטון והם אלה שנגדם יוצא המשורר בשירו. את חופש העיסוק דורש המשורר ואומר: "פת לחם איננה בדיחה אלא זכות שמגיעה לנו... ...פת לחם איננה בדיחה ואנחנו ניקח אותה אפילו בכוח". המשורר לא דורש לעצמו עושר רב אלא את זכותו הבסיסית, את פת הלחם הקטנה: "פת לחם של הנסיכים, הפלאחים והפועלים", כלומר פת לחם שמגיעה לכל אדם באשר הוא אדם ללא קשר למעמדו בחברה. בבית השלישי מסביר המשורר בעצמו את המטאפורה: "החופש הוא מזון ערב וניקח אותו אפילו בכוח".

2. אני מסכים עם עמדת הדובר ולכן גם בחרתי בשיר אשר עם מסריו אני מתחבר. המשורר לא מוחה על כך שהוא לא חי בוילה עם שתי מכוניות, המשורר מבקש לעצמו פת לחם קטנה, פרנסה בסיסית ומכובדת שמגיעה לכל אדם. הזכות לפרנסה מכובדת שנגזרת מחופש העיסוק הינה זכות אדם בסיסית. כל אדם זכאי לעסוק במקצועו ולקבל את ההזדמנות להתקדם בחיים ולהתפרנס בכבוד. בעקבות כשלים מנהליים ואישיים, מנהיגי המדינה לא נתנו לבן אדם את האפשרות לעבוד ולהתפרנס, אפילו בפת לחם קטנה ולכן פגעו בזכותו לפרנסה. חופש העיסוק הבסיסי של העם המצרי נפגע ויש בזכותו למחות על כך והשיר הוא ביטוי למחאה.

3. את המחאה במצרים אשר בראשה חופש העיסוק, אותו דרשו המוחים, ניתן להקביל בישראל למחאה החברתית בשנת 2011 שלמעשה התקיימה באותו שנה עם המחאה במצרים. בעקבות עליית יוקר המחיה בישראל ובמיוחד עליית מחירי הדירות, המצב הכלכלי של תושבים רבים בישראל הדרדר ואלפים יצאו למחות ברחוב. בשיא המחאה יצאו מיליון אזרחים לרחוב. האזרחים מחו על יוקר המחיה ועל הקושי להתפרנס בכבוד ולחיות בכבוד. המחירים הגבוהים במשק שאינם פרופורציונאליים לשכר הממוצע של האזרח הישראלי מקשים על החיים ופוגעים בזכות לפרנסה וזכות לחיות בכבוד. כמו תושבי מצרים, כך גם תושבי ישראל מחו באופן כללי על תפקוד לא תקין של כלכלת המדינה שבעצם פוגע באזרחיה במגוון תחומים ובמיוחד בחופש העיסוק ובזכות לפרסנה.


4. מהעבודה למדתי רבות על חופש העיסוק. התעמקתי וזכיתי להבין יותר את זכותו של הבן אדם לחיות בצורה מכובדת מבחינה כלכלית ועוד יותר הבנתי לעומק את זכותו למחות על פגיעה חופש העיסוק. בנוסף לאירועים היסטוריים במדינת ישראל ובמדינת מצרים למדתי יותר מכל על הכח של העם. כאשר העם מאוחד הוא יכול בעזרת מחאה דמוקרטית חוקית להפיל ולהעלות משטרים שונים. כאשר העם לא מרוצה מהנהגת המדינה יש בזכותו ואף בחובתו לצאת לרחוב ולמחות. מסתבר, שכח המחאה הוא החזק ביותר בדמוקרטיה.

יום ראשון, 19 בפברואר 2017

טיפקס - יושבים בבית קפה

מגיש: מקסים סובוטין 

1)קישור לשיר: https://www.youtube.com/watch?v=TT9KHnj6Mes

2) מילים לשיר: יושבים בבית קפה

יושבים בבית קפה
ומרגישים בתוך בועה
מה לא עשינו
איפה טעינו
מה נשתנה
יושבים בבית קפה
אני מזמין עוגת גבינה
מה לא עשינו
איפה טעינו
הלכה המדינה

ואת בתוך הג'יפ שלך
את שומעת סטריאו
ומונו בחוץ בשחור ולבן
ואת בתוך הג'יפ שלך
את לא פותחת רדיו
את רואה
שחבל לך על הזמן

יושבים בבית קפה
ומדברים על המצב
מה לא עשינו
איפה טעינו
ולמה עכשיו
יושבים בבית קפה
ומרגישים כמו בחו"ל
מה לא עשינו
איפה טעינו
תיכף מבול

ואת בתוך הג'יפ שלך...

ואת בתוך הטריפ שלך                                טיפקס / יושבים בבית קפה  |  Teapacks - Sitting In A Coffe Shop
את קוראת לי רומיאו                                   מתוך האלבום "יושבים בבית קפה"
אצלך זה סגריר ובחוץ יש שרב                      מילים ולחן: קובי אוז  |  בימוי: גל פרמן
ואת בתוך הג'יפ שלך
את לא שומעת רדיו
את לא יודעת כמה רע לי עכשיו


3) מתוך השיר הזה עולה זכות לחופש ביטוי, זכות זו בא לביטוי בכך שנאמר כמה פעמים " היא בג'יפ לא שומעת רדיו הלכה המדינה ". הכותב של השיר טוען כי "אנחנו", אזרחי המדינה נמצאים בתוך הבועה של עצמנו, לא אכפת לנו מה קורה לאחרים בחוץ. כאן מגיעה השאלה איך אנחנו מתקנים את האדישות כלפי הסביבה ומשנים את הגישה לאקטיביסטית ופעילה.
אנחנו נמצאים בבועה של עצמנו ורואים כביכול את המציאות בשחור ולבן, אנחנו סגורים בעולם משל עצמנו ללא רצון להבין מה קורה בעולם שסביבנו " מה לא עשינו, איפה טעינו ". בסוף השיר נאמר שבסופו של דבר כולנו ממשיכים בשלנו, דורכים על אחרים מבלי לשים לב לטעויות ולא מנסים אפילו לתקן אותם. השיר הוא שיר מחאה חברתי המדבר על המצוקה שכל אדם בחברה נעול בבועה משל עצמו ורוצה לשכוח ולהתעלם מהמציאות תוך כדי ההרגשה הרעלה על המציאות.

4) אני מסכים עם עמדת הדובר מכיוון שהנושה שעליו מדבר השיר אכן אקטואלי ודברים אלו קוראים הרבה פעמים בחברה הישראלית, "יושבים בבית קפה ומרגישים בתוך בועה" , המילים בית קפה מסמלים את המדינה שלנו ואילו מרגישים תבוא בועה מראים כי לא אכפת לנו ממה שקורה מבחוץ ואנחנו מעדיפים להשאיר כמו שאנחנו עם אותם מעשים ולא לנסות לשנות את המצב לטובה. המילים אלו "מה לא עשינו איפה טעינו מה נשתנה" מחזקים את עמדת הדובר אשר הוא מראה שהאנשים רק חושבים על מה הולך מבחוץ בארץ אבל לא עושים כלום כדי לשנות זאת. דבר זה ממש לא דמוקרטי מפני שכול אזרח צריך לפי דעתי לקחת חלק במדינה ולא לבחור להתעלם .

5) הזכות לחופש ביטוי היא זכות בסיסית מאוד והיא כרוחה במתן חופש ביטוי לאזרחים וקבלת דעות שונות על ידי הממשלה, החברה ועוד. אירוע אקטואלי אחד היא המחאה באקדמיה לאומנות בירושלים, כאשר סטודנטית אחת הציגה פוסטרים של ראש הממשלה לצד חבל תלייה (http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4898357,00.html)
(http://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2016/Article-c23a6f021b20951004.htm).בתגובה לאירוע זה קמו ב200 סטודנטים להגנת חופש הביטוי של אותה סטודנטית שהפיצה את התמונות על ראש הממשלה. מצד אחד מאוד לא נכון ופוגע אבל מצד שני לא ניתן לומר כי דבר זה נעשה רק מתוך שנאה ולא מתוך חופש הביטוי של אותה סטודנטית . עלפי הטקסט של השיר אנו יכולים לראות שהאנשים שיושבים בבית הקפה מתעלמים ממה שקורה מחוץ לבית הקפה (" מרגישים בתוך בועה ") ואילו הסטודנטית שהפיצה את התמונות של ראש הממשלה אכן בוחרת להתייחס למה שקורה מחוץ לבועה שלה, וזאת מטרת השיר, לגרום לאנשים להתייחס למה שקורה במדינה ולא להתעלם.

6) הדבר החדש שלמדתי מעבודה זו הוא שלהרבה שירים שלכאורה נראים לא קשורים לאזרחות כלל, כן מתקשרים לחוקים וסוגיות שונות בדרך כזו או אחרת. בנוסף גיליתי שעם אנו, אזרחי המדינה, רוצים להוביל לשינוי גדול, צריך להתחיל ממעשים קטנים, להתחיל בלהתיחס למה שקורה בסיסינו ורק אז כאשר אנו בטוחים שאנחנו בסדר, להמשיך ולפעול למען הכלל.


דויד יופה, הדג נחש זמן להתעורר

זמן להתעורר - הדג נחש

השיר זמן להתעורר של הדג נחש, הוא שיר מחאה בו עולים לא מעט סוגיות אזרחיות בעייתיות בארצנו. השיר פותח במילה השכמה, מילה זו מבטאת כביכול את המצב בו אנו נמצאים מעין תרדמת כאשר אנחנו לא מודעים למצב בארצנו. בהמשך, מדברים על התחושות הרעות שנוצרות אצלינו אחרי שמישהו שפך על עצמו "חומר ביערה". הדימוי הוא לחדשות המוסרות לנו מידי יום חדשות על הרוגים בכל מיני מצבים. בפסקה השנייה של השיר, מדברים על התקשורת שמכתיבה מידע שגוי, לא נכון, למוחם של האזרחים. "כשאומרים לי תירגע זה הזמן לחשוש..". "אנחנו כנראה חיים במציאות מדומה, לא בעולם האמיתי". הפזמון של השיר מדבר על הזמן להתעורר, לצאת כמחאה כנגד השלטון או התקשורת, או כל גוף אחר במטרה להוציא שינוי שיועיל לאזרחים. בשני הפסקאות האחרות נאמר שלמרות כל שטיפת המוח של התקשורת, עדיין יש בינינו מוחות שפויים שיכולים להחזיר את הגלגל למה שטוב יותר. 

מילות השיר:
השכמה! 
לא מאמין בנשק מאמין בשירה 
ותיק מספיק כדי לעשות את הבחירה 
בכי זה לא רע כשהמצב בכי רע 
כל דמעה שמטפטפת מזכירה 
בדיוק עד כמה בעלי השררה 
ואנחנו לגמרי לא באותה סירה 
כשמישהו על עצמו שופך חומר בעירה 
איך זה שאנחנו מרגישים עם זה רע 
הם משתמשים בתשקורת כדי לביית ולתכנת 
להחדיר לנו ת'שקר שנאמין שזה אמת 
אתה קולט- אני מריח זה מסריח מהראש 
אומרים לי תירגע- אז זה הזמן לחשוש 
שמה שחשבתי הגיוני- לא הגיוני בהחלט 
זה הספין שמסיט מהאלף אל הבית 

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר... 

לחברי המחאה נשחרר מחמאה 
כי הם חותרים להקלה לתיקונה של העוולה 
ממוסר העבדים נמאס 
רוצים לחיות בקלאס 
אם חשוב לנו עתיד הילדים 
עכשיו שוברים את הכלים 
אז כלים שלי אל תשתופפו 
דגלים חדשים עוד יתנוססו 
הימים השחורים עוד יתמוססו 
ילדים מאושרים עוד יתרוצצו 
למען המחר נצא אל הכיכר 
נראה לכם בדיוק מי פה נטע זר 
ומי גיבור האוהל עוד יחזור 
מי פה המשיח ומי פה החמור 
אז אחים שלי אל תשתופפו 
החזיקו מעמד אל תתכופפו 
אחים שלי אל תשתופפו 
לא כל המוחות שלנו נשטפו 
זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר...


3. הזכות העולה מתוך השיר היא הזכות לחופש מידע, השיר מדבר על כך שהתקשורת מוסרת לנו מידע שגוי שבמקרים מסוימים אנחנו אפילו מאמינים בו. לטענת הכותב, זכות זו מופרת על ידי התקשורת בכך שמוסרים לאזרחים מידע שגוי, חדשות מזויפות והגיע הזמן לחשוש. הכותב משתמש במילה דומה למילה תקשורת אך הוא אומר בשיר "תשקורת" במטרה להביע התנגדות לתקשורת ולהביע את עמדתו שהתקשורת משקרת.
אמנות כדרך מחאה:
 כמו פעם, גם היום אמנות מחאה טובה מטרתה להעביר ביקורת והיא שואפת ליצירת שינוי חברתי פוליטי וזקוקה לנראות ברורה ותקשורתית. היא מגלמת בתוכה קונפליקטים של האמן ,המקבלים ביטוי חיצוני אמנותי כמו : כרזות, סטיקרים, גרפיטי, מוזיקה, סרטים, צילום , ציור , קומיקס, שחייבים חשיפה ציבורית כדי ליצור אפקט ואת הלחץ הדרוש להעצמת המחאה וגיוס תמיכת הציבור.
בנוסף, השיר שואף לאידאולוגיה פציפיסטית, בקידום השלום ובאי אלימות. לצורך המחשה המילים "לא מאמין בנשק, מאמין בשירה" מבטאות את הרעיון של פציפיזם.

4. הזכות לחופש מידע: התפיסה שבבסיס חופש המידע קובעת כי כל המידע שנוצר ונאגר על ידי הרשויות הציבוריות הינו רכוש של תושבי המדינה. המידע נוצר או נאסף בכספי משלמי המיסים, על ידי עובדי הציבור אשר מהווים נאמנים של הציבור. המידע נועד לשרת את הציבור. לכן, פרט למקרים חריגים, לציבור צריכה להיות גישה למידע ציבורי. הזכות מאפשרת לפרט לקבל מידע מן הרשויות בין אם המידע נוגע לו באופן אישי, ובין אם מדובר במידע ציבורי שאינו נוגע לו כלל.
בישראל, החוק המבטא תפיסה דמוקרטית זו הינו חוק חופש המידע אשר נתקבל בכנסת בשנת 1998 ונכנס לתוקפו במאי 1999, ובכך עיגן בדין את זכותו של האזרח לקבל מידע מן הרשויות הן במישור המהותי (על ידי קביעת הזכות בחוק) והן במישור הפרוצדורלי (על ידי קביעת לוחות זמנים ול ידי מינוי ממונים על חופש המידע ברשויות).


עקרון שלטון החוק: עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית פירושו שכלל האזרחים וכלל רשויות החוק כפופים לאותם חוקים שהתקבלו בדרך דמוקרטית על ידי רשות מחוקקת שקיבלה את כוחה בבחירות דמוקרטיות. עקרון שלטון החוק מבטא את תפיסת האמנה החברתית בין כלל אזרחי המדינה והמדינה עצמה והוא העיקרון  שלמעשה מאחד את כל העם מבחינה חוקית. מטרתו של עקרון שלטון החוק הוא לעגן את ההסכמה על יקיומה של מסגרת משותפת המחייבת את כולם ללא יוצא דופן ובכך היא מבטאת את עקרון השוויון במדינה דמוקרטית. תפקידו של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית הוא לבטא את הנכונות של כלל האזרחים לציית לחוק ולא לכוף לו רק מכוח הסמכות של השלטון. עקרון זה בא לידי ביטוי בשיר בכך שבשיר יש מחאה שחלק מהמטרות שלה הם לשנות את החוק.

5. איני מאמין כי מדינת ישראל שוללת מאזרחיה את הזכות לחופש מידע, אך למרות זאת איני יכול לומר בוודאות שאין פגיעה בחופש המידע מהסיבה שיכול להיות שבמדינה יש אחראיים שמכתיבים לאנשי החדשות, המדיה והמידע מה לפרסם, מה לא לפרסם ואיזה תכנים לערוך ולהפוך אותם ללא אמיתיים. הזכות לחופש המידע באה לידי ביטוי בשידורים של ערוצי חדשות על קביעת חוקים חדשים או שינוי חוקים קיימים, בנוסף אנחנו האזרחים יודעים אילו אנשים אחראיים על חופש המידע ברשויות, דבר שיוצר אמינות לשלטון ולתקשורת. למרות זאת, אני מאמין כי במדינת ישראל ישנם גופים הפועלים באופן יחסית עצמאי ושוללים מאזרחים במגזרים של מיעוטים מסוימים את הזכות לחופש מידע בכך שהם מחדירים מידע שגוי לא נכון למוחם. בסופו של דבר הפגיעה בזכות לחופש מידע מהווה פגיעה עקיפה בזכות לחיים ולביטחון ושלמות הגוף, וזה בא לידי ביטוי בפיגועי טרור רצחניים, אלימות פיזית או מילולית והתבטאויות שגויות בקרב אוכלוסיות שונות.

7. מעבודה זו למדתי על הזכויות הרבות הבאות לידי ביטוי בפרט בשיר זה של הדג נחש "זמן להתעורר" ובכלל בהרבה שירים שלהם שחקרתי במהלך העבודה שלא באו לידי ביטוי. בחלק זה למדתי בעיקר על הזכות בה בחרתי להתמקד והיא הזכות לחופש מידע, למדתי למה ואיך נוצרה זכות זו, ועל מה היא מבקשת להגן. למדתי בעבודה זו על עמדותיו של הכותב והסיבות לעמדות אלה כלפי המצב הקיים בישראל. למדתי שיכול להיות מצב שבו התקשורת משקרת ולא תמיד מוסרת לאזרחיה את המידע הנכון, והדבר יכול להוות חשש לדאגה בקרב האוכלוסייה האזרחית בארץ ישראל. 

בנוסף למדתי על התקשורת ככלי לביקורת השלטון. המדיה, כולל את התקשורת האלקטרונית (רדיו וטלוויזיה) והכתובה (עיתונות), מגבילה את רשויות השלטון ומהווה עפ"י הגדרה עממית "כלב השמירה על הדמוקרטיה". אמצעי תקשורת אלו מספקים לציבור ידיעות ומעצבים את דעתו בנוגע לנושאים שונים. כפועל יוצא, הציבור מפקח כך את הממשלה ומגבש את  דעתו ונוקט עמדה בעד או נגד למדיניות הממשלה.

 כיום הזכות לחופש מידע באה לידי ביטוי בכך שבחדשות בערוצים השונים מודיעים לנו על שינויים ותוספות, על הופעות ועל סכנות, על המצאות וחידושים, פרסים ותחקירים. הזכות מתממשת בכך שמודיעים לאזרחים למשל על האיומים הבטחוניים על המדינה, או מודיעים על איזה מזג אוויר יהיה. הפרת הזכות לחופש מידע תהווה פגיעה באוכלוסייה האזרחית. בהתאם למידע שבא ממקור אמין המדינה יודעת איך להתנהל נכון עם פגיעה מזערית ככל האפשר באוכלוסיה האזרחית.
בית המשפט העליון (השופט חנן מלצרדחה את ערעורו של אופיר שפיגל נגד החברה לשירותי סביבה, בעניין בקשת חופש מידע הנוגעת לסילוק חומרים מסוכניםשפיגל, שביקש מידע חיוני הנוגע לאיכות הסביבה, הוא שליח ציבור. בית המשפט סבר כי יש שליחים ראויים ממנו, וכי הוא אינו נקי-כפיים כיוון שלא גילה את האינטרסים האישיים שלו. אבל רוב פרנסי הקהילה, שפועלים לקידום אינטרסים ציבוריים, מונעים לרוב גם ממוטיבציות אישיות. וכל עוד אין ניגוד בין השניים, אין בכך פסול. להיפך, יש בכך תועלת.

בבליוגרפיה :
וינוגרד אלונה (2012), "פגיעה אנושה בזכות לחופש מידע"
ויקיפדיה


מחוון ניתוח שיר – 15 % מהציון הסופי
מ;יומנות הוראה ייחודתיות :
-          מיומנות  דיגיטלית
מטרות בתחום הערכה חלופית :
-          למידה חווייתית
-          ביטוי לעולם לאקטואליה
-          חשיבה ביקורתית
-          למידה פעילה
-          רפלקציה
  1. הכנסו לקישור של  הבלוג הכתתי – ezrublo7. bloger.co.il
  2. חפש שיר ( בעברית או בלועזית ) הקשור לאחת מזכויות אזרח  , והעלה קישור לשיר בבלוג . 5 נק'
  3. ציין והצג מהי הזכות העולה מתוך מילות השיר , והצג את טענת הכותב של השיר לגבי זכות זו .25 נקודות
4.      האם אתה מסכים עם עמדת הדובר ונמק את עמדתך על בסיס המושגים באזרחות שלמדת?25 נקודות
5.      הדגם את הזכות שבחרת בהתייחסות לאירוע אקטואלי אחד לפחות במציאות הישראלית   25  נקודות  
6.      התייחס  לפחות לשני עמיתים בבלוג תוך שימוש במונחים מתחום האזרחות
כל תגובה הכוללת מושג מתאים באזרחות  10 נקודות = סה"כ 20
7.       הצג משהו חדש שלמדת מהעבודה הזו  15 נקודות

השאלה
רמה גבוהה
76-100%
רמה בינונית
56 – 75%
רמה נמוכה
0 – 55%
2
5 נק'
התלמיד העלה שיר לבלוג

התלמיד העלה שיר שאינו עומד בדרישות או שהקישור אינו נפתח
התלמיד לא העלה שיר לבלוג
3
25 נק'
התלמיד ציין והציג זכות העולה מן השיר והציג את הטענה העולה מן השיר
התלמיד רק ציין והציג זכות העולה מן השיר
או רק הציג את הטענה העולה מן השיר באמצעות מושגים באזרחות
התלמיד רק ציין או רק הציג זכות העולה מן השיר
4
התלמיד הציג עמדה מנומקת תוך שימוש במושג מתחום האזרחות
התלמיד הציג עמדה מנומקת תוך שימוש במושג מתחום האזרחות באופן חלקי ולא בהיר.
התלמיד  לא הציג עמדה מנומקת או לא היה שימוש במושג מתחום האזרחות
5
התלמיד הציג את הזכות שבחר בהקשר אקטואלי מתאים
התלמיד הציג את הזכות שבחר בהקשר אקטואלי מתאים  באופן חלקי.
התלמיד  לא הציג את הזכות שבחר בהקשר אקטואלי מתאים/ אין הלימה בין הזכות להקשר אקטואלי
6
התלמיד התייחס לשני שירים מתוך הבלוג תוך שימוש במושג אחד מאזרחות לפחות.

התלמיד התייחס רק לשיר אחד מתוך הבלוג תוך שימוש במושג אחד מאזרחות באופן חלקי.

התלמיד לא התייחס,ל שני שירים מתוך הבלוג .
לא היה שימוש במושג אחד מאזרחות

7
התלמיד הציג רפלקציה משמעותית על עבודתו תוך ביסוס על חומרים מהבלוג
התלמיד הציג רפלקציה חלקית על עבודתו תוך ביסוס על חומרים מהבלוג
התלמיד כלל לא הציג רפלקציה על עבודתו בבלוג. או שהרפלקציה אינה מתייחסת לחומרים שבעבודתו