דויד יופה, הדג נחש זמן להתעורר

זמן להתעורר - הדג נחש

הדג נחש זמן להתעורר, קישור לקליפ הוידאו של השיר

השיר זמן להתעורר של הדג נחש, הוא שיר מחאה בו עולים לא מעט סוגיות אזרחיות בעייתיות בארצנו. השיר פותח במילה השכמה, מילה זו מבטאת כביכול את המצב בו אנו נמצאים מעין תרדמת כאשר אנחנו לא מודעים למצב בארצנו. בהמשך, מדברים על התחושות הרעות שנוצרות אצלינו אחרי שמישהו שפך על עצמו "חומר ביערה". הדימוי הוא לחדשות המוסרות לנו מידי יום חדשות על הרוגים בכל מיני מצבים. בפסקה השנייה של השיר, מדברים על התקשורת שמכתיבה מידע שגוי, לא נכון, למוחם של האזרחים. "כשאומרים לי תירגע זה הזמן לחשוש..". "אנחנו כנראה חיים במציאות מדומה, לא בעולם האמיתי". הפזמון של השיר מדבר על הזמן להתעורר, לצאת כמחאה כנגד השלטון או התקשורת, או כל גוף אחר במטרה להוציא שינוי שיועיל לאזרחים. בשני הפסקאות האחרות נאמר שלמרות כל שטיפת המוח של התקשורת, עדיין יש בינינו מוחות שפויים שיכולים להחזיר את הגלגל למה שטוב יותר. 

מילות השיר:
השכמה! 
לא מאמין בנשק מאמין בשירה 
ותיק מספיק כדי לעשות את הבחירה 
בכי זה לא רע כשהמצב בכי רע 
כל דמעה שמטפטפת מזכירה 
בדיוק עד כמה בעלי השררה 
ואנחנו לגמרי לא באותה סירה 
כשמישהו על עצמו שופך חומר בעירה 
איך זה שאנחנו מרגישים עם זה רע 
הם משתמשים בתשקורת כדי לביית ולתכנת 
להחדיר לנו ת'שקר שנאמין שזה אמת 
אתה קולט- אני מריח זה מסריח מהראש 
אומרים לי תירגע- אז זה הזמן לחשוש 
שמה שחשבתי הגיוני- לא הגיוני בהחלט 
זה הספין שמסיט מהאלף אל הבית 

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר... 

לחברי המחאה נשחרר מחמאה 
כי הם חותרים להקלה לתיקונה של העוולה 
ממוסר העבדים נמאס 
רוצים לחיות בקלאס 
אם חשוב לנו עתיד הילדים 
עכשיו שוברים את הכלים 
אז כלים שלי אל תשתופפו 
דגלים חדשים עוד יתנוססו 
הימים השחורים עוד יתמוססו 
ילדים מאושרים עוד יתרוצצו 
למען המחר נצא אל הכיכר 
נראה לכם בדיוק מי פה נטע זר 
ומי גיבור האוהל עוד יחזור 
מי פה המשיח ומי פה החמור 
אז אחים שלי אל תשתופפו 
החזיקו מעמד אל תתכופפו 
אחים שלי אל תשתופפו 
לא כל המוחות שלנו נשטפו 
זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה 

זה הזמן להתעורר...

3. הזכות העולה מתוך השיר היא הזכות לחופש מידע, השיר מדבר על כך שהתקשורת מוסרת לנו מידע שגוי שבמקרים מסוימים אנחנו אפילו מאמינים בו. לטענת הכותב, זכות זו מופרת על ידי התקשורת בכך שמוסרים לאזרחים מידע שגוי, חדשות מזויפות והגיע הזמן לחשוש. הכותב משתמש במילה דומה למילה תקשורת אך הוא אומר בשיר "תשקורת" במטרה להביע התנגדות לתקשורת ולהביע את עמדתו שהתקשורת משקרת.
אמנות כדרך מחאה:
 כמו פעם, גם היום אמנות מחאה טובה מטרתה להעביר ביקורת והיא שואפת ליצירת שינוי חברתי פוליטי וזקוקה לנראות ברורה ותקשורתית. היא מגלמת בתוכה קונפליקטים של האמן ,המקבלים ביטוי חיצוני אמנותי כמו : כרזות, סטיקרים, גרפיטי, מוזיקה, סרטים, צילום , ציור , קומיקס, שחייבים חשיפה ציבורית כדי ליצור אפקט ואת הלחץ הדרוש להעצמת המחאה וגיוס תמיכת הציבור.
בנוסף, השיר שואף לאידאולוגיה פציפיסטית, בקידום השלום ובאי אלימות. לצורך המחשה המילים "לא מאמין בנשק, מאמין בשירה" מבטאות את הרעיון של פציפיזם.

4. הזכות לחופש מידע: התפיסה שבבסיס חופש המידע קובעת כי כל המידע שנוצר ונאגר על ידי הרשויות הציבוריות הינו רכוש של תושבי המדינה. המידע נוצר או נאסף בכספי משלמי המיסים, על ידי עובדי הציבור אשר מהווים נאמנים של הציבור. המידע נועד לשרת את הציבור. לכן, פרט למקרים חריגים, לציבור צריכה להיות גישה למידע ציבורי. הזכות מאפשרת לפרט לקבל מידע מן הרשויות בין אם המידע נוגע לו באופן אישי, ובין אם מדובר במידע ציבורי שאינו נוגע לו כלל.

בישראל, החוק המבטא תפיסה דמוקרטית זו הינו חוק חופש המידע אשר נתקבל בכנסת בשנת 1998 ונכנס לתוקפו במאי 1999, ובכך עיגן בדין את זכותו של האזרח לקבל מידע מן הרשויות הן במישור המהותי (על ידי קביעת הזכות בחוק) והן במישור הפרוצדורלי (על ידי קביעת לוחות זמנים ול ידי מינוי ממונים על חופש המידע ברשויות).

עקרון שלטון החוק: עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית פירושו שכלל האזרחים וכלל רשויות החוק כפופים לאותם חוקים שהתקבלו בדרך דמוקרטית על ידי רשות מחוקקת שקיבלה את כוחה בבחירות דמוקרטיות. עקרון שלטון החוק מבטא את תפיסת האמנה החברתית בין כלל אזרחי המדינה והמדינה עצמה והוא העיקרון  שלמעשה מאחד את כל העם מבחינה חוקית. מטרתו של עקרון שלטון החוק הוא לעגן את ההסכמה על יקיומה של מסגרת משותפת המחייבת את כולם ללא יוצא דופן ובכך היא מבטאת את עקרון השוויון במדינה דמוקרטית. תפקידו של עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית הוא לבטא את הנכונות של כלל האזרחים לציית לחוק ולא לכוף לו רק מכוח הסמכות של השלטון. עקרון זה בא לידי ביטוי בשיר בכך שבשיר יש מחאה שחלק מהמטרות שלה הם לשנות את החוק.

5. איני מאמין כי מדינת ישראל שוללת מאזרחיה את הזכות לחופש מידע, אך למרות זאת איני יכול לומר בוודאות שאין פגיעה בחופש המידע מהסיבה שיכול להיות שבמדינה יש אחראיים שמכתיבים לאנשי החדשות, המדיה והמידע מה לפרסם, מה לא לפרסם ואיזה תכנים לערוך ולהפוך אותם ללא אמיתיים. הזכות לחופש המידע באה לידי ביטוי בשידורים של ערוצי חדשות על קביעת חוקים חדשים או שינוי חוקים קיימים, בנוסף אנחנו האזרחים יודעים אילו אנשים אחראיים על חופש המידע ברשויות, דבר שיוצר אמינות לשלטון ולתקשורת. למרות זאת, אני מאמין כי במדינת ישראל ישנם גופים הפועלים באופן יחסית עצמאי ושוללים מאזרחים במגזרים של מיעוטים מסוימים את הזכות לחופש מידע בכך שהם מחדירים מידע שגוי לא נכון למוחם. בסופו של דבר הפגיעה בזכות לחופש מידע מהווה פגיעה עקיפה בזכות לחיים ולביטחון ושלמות הגוף, וזה בא לידי ביטוי בפיגועי טרור רצחניים, אלימות פיזית או מילולית והתבטאויות שגויות בקרב אוכלוסיות שונות.

7. מעבודה זו למדתי על הזכויות הרבות הבאות לידי ביטוי בפרט בשיר זה של הדג נחש "זמן להתעורר" ובכלל בהרבה שירים שלהם שחקרתי במהלך העבודה שלא באו לידי ביטוי. בחלק זה למדתי בעיקר על הזכות בה בחרתי להתמקד והיא הזכות לחופש מידע, למדתי למה ואיך נוצרה זכות זו, ועל מה היא מבקשת להגן. למדתי בעבודה זו על עמדותיו של הכותב והסיבות לעמדות אלה כלפי המצב הקיים בישראל. למדתי שיכול להיות מצב שבו התקשורת משקרת ולא תמיד מוסרת לאזרחיה את המידע הנכון, והדבר יכול להוות חשש לדאגה בקרב האוכלוסייה האזרחית בארץ ישראל. 

בנוסף למדתי על התקשורת ככלי לביקורת השלטון. המדיה, כולל את התקשורת האלקטרונית (רדיו וטלוויזיה) והכתובה (עיתונות), מגבילה את רשויות השלטון ומהווה עפ"י הגדרה עממית "כלב השמירה על הדמוקרטיה". אמצעי תקשורת אלו מספקים לציבור ידיעות ומעצבים את דעתו בנוגע לנושאים שונים. כפועל יוצא, הציבור מפקח כך את הממשלה ומגבש את  דעתו ונוקט עמדה בעד או נגד למדיניות הממשלה.

 כיום הזכות לחופש מידע באה לידי ביטוי בכך שבחדשות בערוצים השונים מודיעים לנו על שינויים ותוספות, על הופעות ועל סכנות, על המצאות וחידושים, פרסים ותחקירים. הזכות מתממשת בכך שמודיעים לאזרחים למשל על האיומים הבטחוניים על המדינה, או מודיעים על איזה מזג אוויר יהיה. הפרת הזכות לחופש מידע תהווה פגיעה באוכלוסייה האזרחית. בהתאם למידע שבא ממקור אמין המדינה יודעת איך להתנהל נכון עם פגיעה מזערית ככל האפשר באוכלוסיה האזרחית.

בית המשפט העליון (השופט חנן מלצר) דחה את ערעורו של אופיר שפיגל נגד החברה לשירותי סביבה, בעניין בקשת חופש מידע הנוגעת לסילוק חומרים מסוכנים. שפיגל, שביקש מידע חיוני הנוגע לאיכות הסביבה, הוא שליח ציבור. בית המשפט סבר כי יש שליחים ראויים ממנו, וכי הוא אינו נקי-כפיים כיוון שלא גילה את האינטרסים האישיים שלו. אבל רוב פרנסי הקהילה, שפועלים לקידום אינטרסים ציבוריים, מונעים לרוב גם ממוטיבציות אישיות. וכל עוד אין ניגוד בין השניים, אין בכך פסול. להיפך, יש בכך תועלת.

בבליוגרפיה :
וינוגרד אלונה (2012), "פגיעה אנושה בזכות לחופש מידע"
ויקיפדיה