יום שבת, 4 במרץ 2017

שם מגיש: אולג בל
כיתה: יב 7
שם המנחה: ענבל מצה

עידן הברזל
מילים: רביד פלוטניק ואלון בלום
לחן: גוואדאלופ AKA ריג'וייסר ואלון בלום
הפקה מוזיקלית: גוואדאלופ AKA ריג'וייסר
מיקס: אורי שוחט
מאסטרינג: סידני טולדנו 
צילום ועיצוב: נאור סוקי

העולם הזה עולם תאגידי
כשמלכות בבל רוקמת עור וגידים, שכחנו איך לחנך ילדים
כולם דומים, דורות של זומבים ממשיכים לצמוח
היום כולם רק מבינים בכוח
מכובדי העם, חיים על חשבון אחרים
בעיני המושכים בחוטים אנחנו רק מספרים
חיילים, בני אדם אוטומטית נולדים
למלחמות מתוכננות אז אין ברירה עולים על מדים
אני אדם חופשי, לא משרת ולא אדון
אותה שגרה בעמורה וסדום
אין על מי לסמוך כולם עם כוונות זדון
ואם לא באת בטוב לסלקטור ת'ה לא נכנס למועדון
פאק דם, בני זונות, מקטלגים לפי סוגים
לפי צבעים, מעמדות, לפי חוגים
כולנו ליצני חצר בארמון המלך, לא יותר
אז ממשיכים ת'מאבק בתוך בבל

איך אני יוצא מזה
מחפש פרצה ולא מוצא
הגעתי כבר עד הקצה

כולם כאן חיים בגישה של "למה מי אתה"
האנושות מתנהלת כך מעצם בריאתה
וילדות קטנות לומדות להיות זונות
כי רק ככה מקבלים תשומת לב -- אין עקרונות
כמו מכונות, מתפלאים שקוראים לכם בהמות?
כשאתם שונאים בנאדם בגלל נטיותיו המיניות 
אני צופה מהצד, לא מאמין ומתפעל
איך כל ראסטה מאן בשקל קורא לשחרור ישראל
לאהבת האחר, ולזמנים טובים יותר
ומאחורי הגב עסוקים בלרכל ולדבר
כולכם הוגי דעות, פילוסופים, גואלי עם ישראל
וכל זמר סטלן בטוח שהוא מאיר אריאל
מתעסקים בהבל הבלים, אני לא חלק ממרוץ העכברים
עובד קשה עם שאר הנמלים
כל סצנה היא סצנה עם אותם סוג אנשים
אותם הדיבורים, אותם חרטות ותככים
שונאים לראות אותך מצליח, כל אחד קנאי
בחיי, צביעות שלא ראיתי מימיי
צורה לכם, אם הכיס שלכם היה גדול כמו הפה שלכם
הייתם יושבים על אחלה כסף - לא מקנא בכם
תרימו ראש מעל ארגז החול
צאו מתל אביב, כל המדינה שיכון אחד גדול
אין לשחק אותה אמריקה עלינו
דבר אליי בגובה העיניים, פה זה רק שנינו

פזמון

שמים ילדים מול מורים ומרצים
שאומרים מילים גדולות ומבלבלים להם ת'ביצים
שוטפים ת'מוח, להיות הכי מצליחים, הכי יפים
הכי טובים, 
לדרוס את החלש ללא תנאים
ת'לא תריח ת'ביוב בהרצליה פיתוח
ולא תהיה תקווה למלשינים בזה אני בטוח
אני לא יודע אם יש למי לפנות, אם כן אז איפה
זאת מדינת משטרה, עם סטיקר על הדשבורד
"מאה בשבילך"
אבל אדון שוטר אתה לא תעזור לי אם אין לי שטר של מאה בשבילך
מדינה של חכמולוגים אין להם מושג בשיט
חוזה המדינה בכלל רצה שידברו פה גרמנית
דגל בהתבוללות, 
עכשיו כולם בוכים מתגעגעים לשנות ה70 שכולם התהוללו
כולם התבלבלו אז מחכים להתגלות
אז בינתיים עושים קוק ומפנטזים על הגלות
דור חרא, הילדים רוצים להיות גם בעניין
דור מצויין, דור חמוש בנשק זה דור מזוין
עשינו גיהינום מגן העדן
כל אחד באד מאן, דבר נגוע ותחטוף דקירה בבטן
אף אחד לא מוותר, אסור לוותר, מה אתה פראייר?
תגיד מילה לא במקום, חותך אותך כמו טאייר
במקומך לא הייתי מזלזל
כי רק החזק שורד מול חיית המתכת בעידן הברזל

תשובות:

1) השיר שבחרתי הוא "עידן הבזרל" מאת רביד פלוטניק "נצי נץ" . תאריך הפצתו היינו 2013 https://www.youtube.com/watch?v=TazRXngl2qM

2)אחת מהזכויות העולות מתוך השיר שבחרתי היא זכות לחיים ובטחון אשר כותב השיר מדגיש כי זכות זו נפגעה בארץ ישראל וזאת אנו יכולים לראות דרך מילותיו "דבר נגוע ותחתוף דקירה בבטן". בעצם הכותב רוצה להמחיש לנו שאנו לא באמת בטוחים במדינה הוא מבטא זאת בעזרת השכיתות שקוראת במדינה דרך מילותיו"זאת מדינת משטרה, עם סטיקר על הדשבורד "מאה בשבילך" אבל אדון שוטר אתה לא תעזור לי אם אין לי שטר של מאה בשבילך" בעצם דרך מילים הללו הכותב מראה כי בלי "כסף קטן בכיס" אין אפשות לחיות פה בבטחון.

3)לצערי הרב היני מסכים עם כותב השיר כייוון שבאמת הזכות לחיים ובטחון אשר אומרת "זכותו של כל אדם לחיות בביטחון במדינה מבלי שאפגע" נפגעה קשה במדינה זאת. מדינה זאת לא שמה לב לאזרחיה שכל יום לפחות 10 אנשים מכל עיר סיבלים מהיתעלליות ,דקירות ואף היתאבדויות כיוון שאין מי שיעזור להם נגד המתעללים. כותב השיר לפי דעתי צדק בהרבה במילותיו ששוטרים לא יעזרו לאדם כל עוד אינו משלם להם כראוי. מה שקורה בשנים האחרונות זה שכיתות והיתנהגות לא מוסרית וזה לדעתי חבל מאוד ולכן אני מסכים עם הכותב של השיר.

4)לאחרונה בישראל היו אירועים רבים על רצח אנשים רק כיוון שביקשו משהו פשוט.להלן אירוע אחד מתוך הרשימה : נערים בבאר שבע רצחו אדם שביקש מהם לשמור על השקט. באחת משכונות באר שבע נערים קיימו רעש אחרי חצות לאחר שהוזמנה אליהם משטרה ולא הגיע אחת מדיירי השכונה ירד על מנת לבקש שקט כייוון שילדיו הקטנים לא יכלו לישון. לפי דבריי אלמנתו כאשר ביקש בכבוד על שמירת השקט אחד הנערים התקדם אליו במהירות נגח בו ורצח. לאחר הרצח הוזמנה שוב המשטרה והפעם מצאה את המיקום. לפי דבריי השוטרים בקריאות הקודמות אינם מצאו דבר שמפריע. דוגמא זו משקפת כי כותב השיר צודק בדבריו "תגיד מילה לא במקום אחתוך אותך כמו טאייר". האדם בסה"כ ביקש שקט ונרצח על ידי נער מבלי שום סיבה. משטרת ישראל אשר אמורה לשמור אלינו לא מנעה את האירוע ורק לבסוף הגיע למקום המקרה וכבר היה מאוחר יותר לאותה משפחה שאיבדה אבא\בעל.

5) למדתי מהעבודה הזאת במדינתינו במצב נוראי מבחינת ביטחון. עדיין לא הגיוני לי שבשביל לחיות כאן בצורה שלווה צריך קודם להידקר ואחכ לקבל יחס מהממשלה. כמו כן למדתי על מאות אירועים אקטואלים אשר משקפים את זכויות עבודתי.

3 תגובות:

  1. שלום אולג,
    מאוד אהבתי את צורת הניתוח של השיר שלך.
    השיר בהחלט מבטא את הזכות לחיים וביטחון ניתן לראות זאת במשפט לדוגמא שציטטת:"דבר נגוע ותחטוף דקירה בבטן".

    השבמחק
  2. אולג שלום,
    מאוד אוהבת את השיר שבחרת, ואת הצורה בה ניתחת אותו.
    הדגשת כי הביטחון במדינה ירוד ע"י נתינת דוגמה מן החיים היומיומיים במדינה. הדוגמה ממחישה בצורה מעולה את מה שהכותב הביע באופן חריף - הביטחון ירוד במדינה.
    עבודה מעולה לטעמי, כל הכבוד.

    השבמחק
  3. שלום אולג
    ריגשת אותי
    הדגשת את זכויות החברה
    יפה מאוד

    השבמחק