שירת הסטיקר/הדג נחש (אורי בורג)

בס"ד

שירת הסטיקר/הדג נחש

השיר

דור שלם דורש שלום

תנו לצה"ל לנצח

עם חזק עושה שלום

תנו לצה"ל לכסח

אין שלום עם ערבים

אל תתנו להם רובים

קרבי זה הכי אחי

גיוס לכולם, פטור לכולם

אין שום ייאוש בעולם

יש"ע זה כאן

נ נח נחמן מאומן

No Fear, משיח בעיר

אין ערבים אין פיגועים

בג"ץ מסכן יהודים

העם עם הגולן

העם עם הטרנספר

טסט בירכא

חבר, אתה חסר

הקדוש ברוך הוא אנחנו בוחרים בך

בחירה ישירה זה רע

הקדוש ברוך הוא אנחנו קנאים לך

ימותו הקנאים.

כמה רוע אפשר לבלוע

אבא תרחם, אבא תרחם

קוראים לי נחמן ואני מגמגם

כמה רוע אפשר לבלוע

אבא תרחם, אבא תרחם

ברוך השם אני נושם

ולכן...

מדינת הלכה - הלכה המדינה

מי שנולד הרוויח

יחי המלך המשיח

יש לי בטחון בשלום של שרון

חברון מאז ולתמיד

ומי שלא נולד הפסיד

חברון אבות

שלום טרנספר

כהנא צדק

CNN משקר

צריך מנהיג חזק

סחתין על השלום, תודה על הבטחון

אין לנו ילדים למלחמות מיותרות

השמאל עוזר לערבים

ביבי טוב ליהודים

פושעי אוסלו לדין

אנחנו כאן הם שם

אחים לא מפקירים

עקירת ישובים מפלגת את העם

מוות לבוגדים

תנו לחיות לחיות

מוות לערכים

כמה רוע אפשר...

לחסל, להרוג, לגרש, להגלות

להדביר, להסגיר, עונש מוות, NO FEAR

להשמיד, להכחיד, למגר, לבער

הכל בגללך, חבר

קליפ השיר

שירת הסטיקר הוא שיר מחאה שנכתב על ידי דויד גרוסמן והולחן על ידי הדג נחש. מילות השיר משלבות טקסטים הלקוחים מסטיקרים שונים בנושאי פוליטקיה דת וחברה. בקליפ של השיר ניתן לראות אנשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית שהטקסטים המושמים בפיהם הפוכים למצופה מהם מתחתילה. לקראת סוף הקליפ מודבקים עשרות סטיקרים על מראה כמטפורה על כך שמרוב סטיקרים הזהות בחברה הישראלית. בין הסטיקרים המופיעים בשיר המביעים דעות ימין יש: "אין שלום עם ערבים", "כהנא צדק", "בג"צ מסכן יהודים",  וכדומה. גם לשמאל יש ביטוי בשיר: "דור שלם דורש שלום", "חבר אתה חסר", "יש לי ביטחון בשלום של שרון", וכדומה. בנוסף בשיר יש ביטוי של דת ואנטי דת: "הקדוש ברוך הוא, אנחנו בוחרים בך", מדינת הלכה הלכה המדינה". בסופו של דבר יש ביטוי גם של החברה שרוצה לחיות בשקט ללא מלחמות מיותרות: "כמה רוע אפשר לבלוע" וכדומה.

שאלה 1

"ציין והצג מהי הזכות העולה מתוך מילות השיר , והצג את טענת הכותב של השיר לגבי זכות זו"

זכויות ועקרונות הנובעים מהשיר:

הזכות לשיווין - כל בני האדם נולדו שווים בערכם מעצם טבעם כבני אנוש ולכל אדם הזכות לקבל יחס זהה לכל אדם אחר. אין להפלות אדם בשל זהותו, שיוכו או סממן חיצוני כלשהו (דת, גזע, מין, העדפה מינית, צבע עור, מוצא, מראה חיצוני, מוגבלות מסוימת). 
בשיר יש ביטוי לזכות זו, באמצעות בקשת הכותב ל"גיוס לכולם", דבר אשר לא אקטואלי בימינו, שכן רק חלק מהאוכלוסייה משרתת בצבא, וחלק לא.

חופש דת - החופש של כל פרט להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן. המחבר קורא ל"חברון אבות", וזועם על הגישה המוגבלת של העם היהודי להגיע לחברון על מנת להתפלל בקברי האבות, ובכך בעצם לקיים את אמנותו הדתית.

חופש מדת - החופש הנתון לכל אדם לבחור בדרך של אי אמונה, מבלי שיכפו עליו קיום מצוות וטקסי פולחן דתיים. הכותב בשיר מעוניין בחופש מדת "מדינת הלכה - הלכה המדינה".

פלורליזם - הפלורליזם הוא ערך ועיקרון חשוב בדמוקרטיה מכיוון שפירושו הוא לא רק ריבוי קבוצות ודעות והכרה בכל אחת מהן, אלא הכרה של כל קבוצה לבטא את הייחודיות והשונות שלה  ולהתארגן לשם השגת האינטרסים והצרכים שלה. 

הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים ונותן ביטוי למרכיבים חשובים בדמוקרטיה כגון: הכרה בשונות בין שני האדם, פיזור הכוח בחברה, השתתפות אזרחים בפוליטיקה וקיום תחרות חופשית בין הקבוצות. 
הפלורליזם מובע בשיר באמצעות נתינת ביטוי לדעות הימניות בחברה ("אין שלום עם ערבים", "כהנא צדק") ובאמצעות נתינת ביטוי לדעות השמאלניות בחברה ("חבר אתה חסר", "דור שלם דורש שלום"). 

חופש הביטוי – על-פי מילון אבן שושן (1999): "הזכות הנתונה לכל אדם להביע בפומבי את דעותיו, גם אם הן מתנגדות לעמדה הרשמית של הממשלה". חופש הביטוי הוא הזכות הבסיסית המגינה על היכולת שלנו לעשות זאת: להביע את עצמנו, את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון. לכל בן אדם, מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו, את עולמו הפנימי, כאשר הוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא, או היא, בוחרים לעשות זאת. השיר כולו הינו דרך ביטוי של הכותב, להביע את דעותיו הפוליטיות.

גבולות חופש הביטוי - חופש הביטוי לא מגן על כל סוג ואופן של ביטוי, אלא רק על ביטוי שאינו מכיל פגיעה שאינה מוצדקת בזכויות אחרות, או בערכים חברתיים אחרים. "פגיעה שאינה מוצדקת" היא: חשש לפגיעה בביטחון מדינת ישראל (ערך חברתי חשוב) ורק אם ישנה הסתברות גבוהה מאוד שהפגיעה אכן תתממש, כאשר הסכנה לשלום הציבור חמורה וההסתברות שתתממש "קרובה לוודאי". בשיר ישנו איזכור באופן עקיף, לעבירה על גבולות חופש הביטוי. ההסתה שנוהלה במהלך הסכמי אוסלו, כנגד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, היא זו שהובילה להירצחו, והוא מוזכר בשיר "חבר אתה חסר".

דמוקרטיה מתגוננת - הגנה על המשטר הדמוקרטי ועקרונותיו (כללי משחק והערכים) מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית בצורה בדרך אנטי-דמוקרטית על מנת לפגוע או לחסל את משטר הדמוקרטי. המדינה מתגוננת מפני אויבי הדמוקרטיה על ידי - שלילת הזכות להיבחר, או להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית והגבלת חופש הביטוי.  ניתן לראות עקרון זה בשיר על ידי "העם עם הטרנספר", אמרה הקוראת לגרש אוכלוסייה ערבית עוינת משטחי ארץ ישראל המאיימת על אוכלוסייה יהודית בפגיעה בזכות לחיים וביטחון. 

חוק העונשין: בטחון המדינה - אחת החובות של האזרחים במדינה היא לשמור על נאמנות למדינתם. כאשר אדם אינו נאמן למדינה, ופוגע בביטחונה ובביטחון התושבים, הוא עובר על החוק וצפוי להישפט ולהיענש. בפרק זה בחוק העונשין נקבע מה יהיה עונשו של אדם שפגע פגיעות שונות בביטחון מדינת ישראל. ישנן דרכים רבות לפגוע בביטחון המדינה והחוק מתייחס לכל אחת מהדרכים. בשיר הדובר קורא למצות את העונש עם "הבוגדים", "פושעי אוסלו לדין".

עקרון הגבלת שלטון - מטרת עקרון הגבלת השלטון היא למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני ועריצות ושרירותיות של רשויות השלטון. עקרון הגבלת השלטון קובע כי ישנו צורך חשוב להגביל את העוצמה של השלטון ולמנוע ממנו ניצול לרעה של הכוח וכן פיקוח על מידת הציות של השלטון לחוק. אחד מהאמצעים להגבלת השלטון הינו באמצעות מנגנוני ביקורת בלתי פורמליים, הכוללים אומנות ושירה. שיר זה, מבקר את השלטון "בג"ץ מסכן יהודים", "עקירת ישובים מפלגת את העם" ועוד .

שאלה 2

"האם אתה מסכים עם עמדת הדובר ונמק את עמדתך על בסיס המושגים באזרחות שלמדת"

💬אני מסכים עם עמדת הכותב לגבי "גיוס לכולם", מכיוון שאם חובת גיוס חלה על קבוצה מסוימת בחברה, מתקיים מצב של אפליה. רק קבוצה אחת ממלאת את חובתה האזרחית (גיוס לצבא) על מנת לקבל את זכויותה האזרחיות, בעוד שהשנייה לא ממלאת, ובכל זאת נהנהת מהזכויות האזרחיות שבמדינה.

💬אינני מסכים עם עמדת הכותב לגבי ביטול קיום של מדינת הלכה, שכן מדינת ישראל על פי מגילת העצמאות, היא קודם מדינה יהודית, ורק לאחר מכן היא מדינה דמוקרטית. דבר זה נותן תוקף חוקי להחלת מנהגים דתיים מהיהדות במרחב הציבורי של המדינה. 

💬אני בעד למצות את הדין עם "פושעי אוסלו" וה"בוגדים". לפי חוק דיני עונשין, על הבוגדים ומפגעי המדינה אשר פגעו בביטחון המדינה, צפוי עונש, לכן יש למצות איתם את הדין לפי החוק.

💬אני בעד חופש דת ליהודים, אך אינני חושב שיש להחיל חופש מ-דת במרחב הציבורי של מדינת ישראל. למדינת ישראל הגיעו יהודים רבים ממקומות שונים בעולם, על בסיס משותף - דתם היהודית. מדינת ישראל הינו המקום היחידי בו יהודי יכול לקיים את דתו ללא כל עוררין. לכן, אני חושב שבמרחב הפרטי של כל פרט, הפרט יכול לחיות את חייו בדרכו האישית, אך במרחב הציבורי יש להחיל את המנהגים הדתיים שהיוו בסיס משותף לדור המייסדים של הארץ.

שאלה 3

"הדגם את הזכות שבחרת בהתייחסות לאירוע אקטואלי אחד לפחות במציאות הישראלית"

הזכות לשוויון - נתינת פטור גיוס לחרדים.

פלורליזם - קיום קבוצות שונות, בעלות דעות שונות בכנסת.

"CNN משקר" - פרסום מידע שקרי ומוטעה על ידי חברת חדשות, לצורך מרידה בשלטון או השפעה על עמדות האזרח. ניתן לראות זו ביחס של CNN לסכסוך ה"ערבי - ישראלי"* וביחס של CNN לטראמפ. 

חופש מדת - כיום ישנן קבוצות במדינה אשר דורשות חופש מדת במרחב הציבורי של המדינה. הן מעוניינות בתחבורה ציבורית בשבת, נישואין שלא על פי ההלכה וכדומה.

חופש דת - כיום ישנן יהודים המאמינים כי יש לעלות להר הבית (על אף שעל פי ההלכה, יש איסור מוחלט לעלות להר הבית - עונש כרת), והכניסה להר הבית מאוד קשה (עקב המתיחות באיזור) והדבר מונע מהם להתפלל באיזור הר הבית. בנוסף, ישנו איום ביטחוני יום יומי בכניסה לחברון (קברי האבות), דבר אשר לעתים מונע מיהודים, לקיים את פולחנם הדתי (להתפלל בקברי האבות). 


* כתבה 1, כתבה 2, כתבה 3

שאלה 4

"הצג משהו חדש שלמדת מהעבודה הזו"

מעבודה זו למדתי לנתח שיר, למדתי כיצד אפשר לקחת שיר ולהוציא ממנו מושגים אזרחיים. בנוסף, התנסתי בשימוש באמצעים טכנולוגיים ("כתיבה בבלוג"), דבר אשר חוויתי לראשונה בחיי. 

מקורות:
ויקיפדיה
האינציקלופדיה של מטח

אורי בורג