תתעורר כפרה - איזי

מילים:

"תלמידים יקרים

בשיעור הקודם התבקשתם לכתוב חיבור אני רוצה לראות מה כתבתם

ארז נתחיל איתך. ארז? ארזלה?"

חכם זה מי שלומד מטעויות של אחרים

רשע זה זה שעושה לו טוב לדרוך על אנשים

בדרך כלל על התמים ועם סימן שאלה גדול 

זה כנראה זה - שאינו יודע לשאול

מי שמכיר ת׳הגדה מבין את העניין

רודפים אחרי כל שקל כמו ילדים אחרי אפיקומן 

עבר כל כך הרבה זמן מאז יצאנו ממצרים 

ועדיין המטען מרגיש כבד על הכתפיים

מדינה של קומבינטורים כתוב על המצרכים שלי 

כשר בהשגחת הרבנות של הביצים שלי 

זה לא יהיה כשר אם לא תשלם להם -אובג׳קשן

ת׳לא תפתח פה בר אם לא תממן להם פרוטקשן

באמת שכבר קשה לי לראות את זה ולשתוק

המדינה הזאת חשובה העתיד שלה לא רחוק

אם ניתן לכל האפסים לקחת את החוק

ולצחוק מלמעלה כשאותנו ממשיכים לדפוק

ובארוחת החג נמזוג כוסית יין ונעלים עין כי לא נשים זין 

על כל אותם הנבלות שעל כוסית יין מעלימים עין אבל שמים עלינו או או

ראש הממשלה תתעורר כפרה 

אם לא תלכלך את הידיים לא תנקה חרא

זאת מלחמה אם אתה שואל אותי

אני כבר לא יודע מי פה האויב האמיתי

דמוס קרטוס

אז תן לי להגיד בדיוק מה בא לי

כל אידיוט שני במועדון דופק לי אבו עלי

פלא שמלא עוזבים לחו"ל זה לא נורמלי

אנשים תולים תקוות פה על חוטים שלהבבא סאלי

גם אני הייתי פלצפן שלא רוצה ללמוד

אני מתנצל שלפעמים לא נתתי להם כבוד

כנראה שאנלא היחיד שהתייחס אליהם כמו זבל 

אם משכורת של מורה היא בקושי 6000 שקל

איך בדיוק תמצפה שיהיה לו כוח 

לאחד שלא מבין כשהשני מבלבל תמוח 

ואחת שמתאפרת בשביל להרגיש גדולה

תהני מהילדות את עוד תרצי להיות ילדה

נשאיר משכורת מינימום למקסימום זמן

ונדבר על הביטחון אם יעשו פה בלגן 

כי חובה לשמור על אזרחנו חזקים ביחד

ורק לנו - מותר לדפוק אותם בתכלס

ראש הממשלה תתעורר כפרה 

אם לא תלכלך את הידיים לא תנקה חרא

זאת מלחמה אם אתה שואל אותי

אני כבר לא יודע מי פה האויב האמיתי

היי קוראים לי איזי אני ראפר לילדים 

כי שטפתם את המוח של הדור של ההורים 

שהקימו מדינה פה על חזון וציונות

אבל הדור שלי גדל על ביזיון וגזענות

על נשיא שאנס ראש ממשלה שגנב

על השר שהבריח אקסטזי בתיק גב

ואנשים צדיקים פה נותנים להם פרס

תסתכל בראי על כל ישראלי שטס 

ואני כאן בגלל המשפחה ולא בגלל קריירה

אני כאן בשביל לראות איחוד לא להרחיב ת'קרע

אני כאן כדי לצעוק בקול ישראלי שפוי

שאם נשב ונשלב ידיים לא נראה שינוי

ראש הממשלה תתעורר כפרה 

אם לא תלכלך את הידיים לא תנקה חרא

זאת מלחמה אם אתה שואל אותי

אני כבר לא יודע מי פה האויב האמיתי

"תודה רבה ארז אה זה מספיק לנו להיום..."

https://www.youtube.com/watch?v=HotcagBPA6g

3.ניתוח השיר:

ציין: הזכות לביקורת והזכות לחופש וביטוי.

הצג: " ראש הממשלה תתעורר כפרה אם לא תלכלך את הידיים לא תנקה חרא זאת מלחמה אם אתה שואל אותי". "שטפתם את המוח של הדור של ההורים שהקימו מדינה פה על חזון וציונות אבל הדור שלי גדל על ביזיון וגזענות על נשיא שאנס ראש ממשלה שגנב על השר שהבריח אקסטזי בתיק גב ואנשים צדיקים פה נותנים להם פרס". המדינה הזאת חשובה העתיד שלה לא רחוק אם ניתן לכל האפסים לקחת את החוק ולצחוק מלמעלה כשאותנו ממשיכים לדפוק".

הסבר: הזמר מעביר פה ביקורת על ראש הממשלה,הוא מהצד שלו אומר שראש הממשלה לא עושה שום דבר והוא צריך להתעורר ולהתחיל לפעול. בנוסף הוא מעביר ביקורת על זה שהממשלה "שטפה" את המוח לדור שהקים את המדינה, וזה שהם גדלו על חזון וציונות והדור שלנו, שלו, גדל על ביזיון וציונות וממשלה שבורה שלא נותנת שום מודל לחיקוי ולא מקדמת ציונות. הוא מעביר ביקורת על הממשלה שעוברת על החוקים ובכך גם משדרת מסר לצעירים ולדור של היום מסרים שגויים. הוא מציין שהמדינה הזאת חשובה לה כי הוא גדל פה והוא חושב שהעתיד שלה לא רחוק, כל עוד ניתן לממשלה הזאת שכרגע שכרגע עוברת על החוקים ועושה כל מה שבא להם. 

ציין: הזכות לרמת חיים והזכות לקניין.

הצג: "אם משכורת של מורה היא בקושי 6000 שקל". "נשאיר משכורת מינימום למקסימום זמן". "רודפים אחרי כל שקל כמו ילדים אחרי אפיקומן". 

הסבר: הכותב כותב פה על הזכות לרמת חיים בכך שהוא מציין שמשכורת של מורה הוא נמוך וכמעט משעשע שהם בעצם אלא שמחנכים את הדור של היום. ועל כל העבודה הקשה שהם עושים הם מקבלים משכורת משעשעת. הוא כותב גם על זה שיש אנשים שעובדים ומשקיעים כל היום, עובדים כל היום ומקבלים משכורת מינימום. בנוסף יש אנשים שרודפים אחרי כל שקל ושקל מרוב זה שהם נואשים לכסף, הממשלה שלא נותנת תקציבים.

4.האם אני מסכימה עם עמדת הכותב?

אני מסכימה עם עמדת הכותב מכיוון שלפי העולה מן הכתיבה שלו, הוא כועס ובצדק. 

הוא מעלה טיעונים נכונים וחזקים נגד הממשלה, ונגד כל האזרחים בכללי. אבל רוב האשמה הוא מפנה כלפי הממשלה. שעסוקה בלעבור על החוק, בלקחת לעצמם כמה שיותר כסף, ולהתעלם מהזכויות ומה שהאזרחים צריכים. הוא מעביר ביקורת נוקשה ונוקבת על ההתנהגות של הממשלה ובעיקר ראש הממשלה שלא מרים אצבע לטובת האזרחים. הוא עסוק בעצמו, ובכסף שלו. הוא נותן די והותר דוגמאות על כך, למשל בנוסף הוא נותן דוגמה על איך שזה משפיע על המורים, שהם מקבלים משכורת כל כך נמוכה ( דבר שהממשלה אחראית לדאוג למשכורת נאותה ) על כך שהם עובדים כל כך קשה, והעבודה שלהם חשובה ואיך הם בדיוק אמורים בלהתרכז לחנך את דור העתיד כשהם עסוקים בלדאוג איך לסיים כראוי את החודש. הוא אומר שהממשלה דואגת למשכורת מינימום, ושאנחנו האזרחיים צריכים לקום ולזעוק כי בלי זה המצב לא יתקדם לשום מקום וישאר תקוע באותו המקום. ואני מסכימה עם כל מילה ומילה שלו ולדעתי אנחנו האזרחיים צריכים לקום ולעשות משהו עם המצב הנוכחי כי בלי זה הממשלה לא נטיף אצבע בשבילנו ותמשיך לקחת מהכספים שלנו.


5.אקטואליה "מחאת הסרדינים"
http://www.mako.co.il/maariv-lanoar-vblog/merav-miller/Article-78e789b98136e41006.htm?partner=tagit

מחאת הסרדינים", היוצאת נגד הצפיפות הבלתי נסבלת בכיתות בית הספר. הורי התלמידים פתחו במאבק ציבורי מהדהד במטרה להוריד את התקן של מספר הילדים המקסימלי בכיתת לימוד בבית ספר יסודי: כרגע הוא עומד על 40, בעוד דרישת ההורים היא 32. בתחילה השביתו ההורים את הלימודים בבתי הספר בכמה ערים, בכל פעם לשעה או שעתיים. משראו שזה לא עוזר, השביתו את מערכת החינוך היסודית כולה ביותר מ־100 יישובים ברחבי הארץ, כמסר ברור למשרד החינוך שאין להם שום כוונה להפסיד במאבק הזה, ושאם יהיה בכך צורך - הם ישבשו גם את פתיחת שנת הלימודים הבאה. בנוסף, ההורים והילדים יצאו להפגין כשהם חובשים מסכות של סרדינים, ואף שיגרו לשר החינוך בנט ערימות של קופסאות סרדינים. למה סרדינים? הדימוי ברור: יותר מדי תלמידים בכיתה שלא ערוכה להכיל כל כך הרבה מהם. למורה יש פחות זמן וקשב להעניק לכל אחד, ועל יחס אישי אין בכלל מה לדבר. הבעיה מחריפה כשיש בכיתה ילדים הזקוקים ליותר עזרה או תשומת לב מאחרים, והעול נופל בסופו של דבר על ההורים, שצריכים להוציא הרבה כסף על שיעורים פרטיים. תוסיפו לזה את הצפיפות הפיזית שלא תורמת לריכוז גם היא, ותקבלו מצב בלתי נסבל. אין ספק שגם במשרד החינוך יודעים שהמצב לא אופטימלי, אבל כרגיל, הדברים מתחילים ונגמרים בכסף. להוסיף מורה או איש צוות מסייע לכל כיתה עולה כסף. להקטין את מספר התלמידים בכיתה אומר שצריך לבנות עוד כיתות, כלומר, להוציא עוד הרבה כסף. ההורים פתחו במאבק הזה לפני יותר משנה, אבל השהו אותו לאחר שמשרד החינוך מינה ועדה לבחינת הצפיפות בכיתות, שהמליצה על תקן של שלושים ושניים תלמידים בלבד - יש אפילו החלטת ממשלה כזו (משנת 2008!). אבל בפועל - כלום לא קרה. 

זה מתקשר לזכות שבחרתי להסביר עליה, הזכות לרמת חיים. בכך שזה מדבר על הצפיפות הלא נסבלת שיש בכיתות בזמן האחרון. והכל קורה מאותו מצב שהממשלה לא מוכנה להשקיע כספים נוספים לטובת התלמידים והאזרחיים בכללי. ובניתיים אין מה לעשות חלוץ מלמחאות ולחכות שהממשלה תפעל לטובת דור המחר. כי לנו כבר לא נותר מה לעשות.

7.חדש
משהו חדש שלמדתי מהעבודה הזאת זה עד כמה הממשלה אטומה לבקשות ולצרכים של האזרחים ומשאירה אותנו חסרי כל, נזקקים ונואשים. בנוסף זה חידד לי על המושגים באזרחות שלמדנו עוד שנה שעברה, והשיר חיזק את המושגים האלה.